תושב חוץ וחולם להקים עסק בישראל

 

החברה שלך זכתה במכרז על פרויקט או חוזה עבודה- מזל-טוב.

מה עכשיו?

על מנת לעבוד בישראל, עליך לקבל מספר החלטות חשובות בנוגע לאופן בו אתה עומד לעשות זאת. משום שהחוק המקומי מחייב אותך לקבל החלטות אלו.

ישנן שתי אופציות העומדות בפני החברה שלך בנוגע לאופן הפעילות בארץ בכל הקשור ליכולת לעמוד בדרישות של הרשויות והחובות של החברה כלפי הרשויות המקומיות.

שתי שאלות מנחות שצריכות להישאל הן:

1. האם החברה באה על בסיס חוזה קצר מועד או ארוך טווח?
2. האם החברה תמשיך ותקיים פעילות בארץ לאחר סיום החוזה הנוכחי?

אלו השאלות הקריטיות שאותן צריך לקחת בחשבון בדרך לביסוס פעילות בישראל וקביעת אופייה ומאפייניה.

חברות גרמניות רבות כבר מקיימות פעילות עסקית בישראל, חלקן באות על בסיס חוזה קצר מועד או ארוך טווח בהתאם לחוזה הפרויקט בין הצדדים למתן – שירותים, ייעוץ, פעולות הנדסיות או ייעוץ הנדסי במגוון רחב של מגזרים בישראל.

אם החוזה הינו חוזה קצר מועד או ארוך טווח אנחנו מציעים את שירותינו בתור הנציגים הפיסקליים של החברה פה בישראל.

מה המשמעות?

הקמת נציגות פיסקלית, משמעותה שהמשרד המייצג המקומי אחראי לייצג את החברה בפני הרשויות המקומיות. המשרד המייצג איננו גורם ניהולי לא ברמה התפעולית ולא ברמה המקצועית של החברה.

היות וקיימים פערים תרבותיים ומשפטיים, יש צורך בנציג מקומי שיגשר על הפערים הללו, יעמוד וייצג את החברה מול הרשויות, בידיעה מהם החוקים והחובות בהם נדרשת החברה לעמוד. לכן אנחנו ממליצים על אופציית נציגות פיסקלית למקרים של פרויקטים קצרי מועד וארוכי טווח כאחד.

אף על פי כן, אם החברה עומדת בפני ביסוס פעילות קבועה בישראל, הקמת מוסד קבע בעל משרדים ראשיים מקומיים בישראל, ללא תלות במשרדים הראשים של החברה הראשית מעבר לים, משרד שמתפקד כיחידה עצמאית לכל דבר ועניין, אזי רצוי היה שהחברה תכיר את החוק המקומי בנוגע להקמת חברה זרה, חברה תושבת חוץ – כפי שמכונה בחוק החברות התשנ"ט 1999 (להלן- חוק החברות):

"חברת חוץ", המעוניינת לקיים פעילות עסקית בישראל חייבת להירשם במשרד רשם החברות. סעיף 346 לחוק החברות, מחייב כל חברה זרה שלה פעילות עסקית בישראל, להירשם ברשם החברות כחברת חוץ הפועלת בישראל.

סעיף 1 לחוק החברות קובע:

"חברת חוץ – תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל".

בעניין זה, סעיף 346 לחוק החברות קובע כי:

"חברת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים, ובכלל זה משרד להעברת מניות או לרישום מניות, אלא אם כן נרשמה כחברת חוץ לפי הוראות סעיף זה ושילמה את אגרות הרישום והפרסום שקבע השר לפי סעיף זה."

בנוסף לרישום ברשם החברות, פעילות עסקית בישראל מחייבת פתיחת תיק ורישום ברשויות המס בישראל. הכוונה היא במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי, עוד בטרם התחלת הפעילות העסקית כאמור.

מסמכים הנדרשים לרישום חברת חוץ:

הבקשה לרישום חברת חוץ תוגש לרשם החברות בתוך חודש לאחר הקמת מקום העסקים ויצורפו לה המסמכים הבאים:

(1)  עותק ותרגום עברי של תקנון החברה, כשהוא מאומת על-ידי נוטריון אשר מאשר את נכונות התרגום (החתימות אינן חייבות להופיע גם על העותק של התקנון).

(2)  רשימת הדירקטורים של החברה.

(3)  השם והמען של אדם היושב בישראל, המורשה לקבל בעבור החברה כתבי בית-דין והודעות שיש להמציא לחברה.

(4)  העתק של כתב הרשאה המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל (ייפוי כוח).

(5)  תעודת ההתאגדות של החברה ממדינת המקור חתומה על-ידי אפוסטיל ומסמך המראה כי החברה פעילה (מבחינה רישומית) נכון ליום הגשת הבקשה.