גילוי מרצון בישראל הסתיים

מה תושבי גרמניה צריכים לבדוק

מדריך מעשי לבעלי נכסים, הכנסות, ירושות ותוכניות מעבר בין ישראל לגרמניה

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים בישראל הסתיים. המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת הנוהל היה 31 באוגוסט 2026, ולאחר מכן פרסמה רשות המסים הודעה רשמית על סיומו.

עבור תושבי גרמניה, אזרחים גרמנים, ישראלים המתגוררים בגרמניה ומשפחות עם זיקה לשתי המדינות, סיום הנוהל אינו מספק תשובה אוטומטית לשאלה מה צריך לעשות עכשיו.

אם בבעלותכם דירה בישראל, חשבון בנק, תיק השקעות, מניות בחברה, הכנסות מישראל, נכסים שהתקבלו בירושה או סכומים שהועברו בין ישראל לגרמניה, ייתכן שיש צורך לבחון את התמונה המלאה. הבחינה צריכה לכלול את תושבות המס, מקור הנכסים, ההכנסות שהופקו מהם והדיווחים שהוגשו בכל מדינה.

המאמר מתמקד בעיקר בקשר שבין ישראל לגרמניה. תושבי אוסטריה, שווייץ או מדינות אחרות דוברות גרמנית צריכים לקבל בדיקה נפרדת בהתאם לדין המקומי במדינת התושבות שלהם.

 

מה השתנה עם סיום נוהל הגילוי מרצון

נוהל הגילוי מרצון היה מסגרת זמנית שנועדה לאפשר, בכפוף לתנאים שנקבעו בו, תיקון של כשלים בדיווח ותשלום המסים הרלוונטיים.

הנוהל לא היה חנינה כללית ולא העניק הגנה אוטומטית לכל מי שהגיש בקשה. הזכאות וההשלכות היו תלויות, בין היתר, במידע שנמסר, בהיקף הגילוי, בתקופות המס ובתנאים שנקבעו בנוהל.

סיום הנוהל אינו אומר שכל אדם שמחזיק נכס בישראל חשוף לבעיה. הוא גם אינו מוחק חובות דיווח שהיו קיימות בעבר. הצעד הנכון תלוי בנסיבות הפרטניות, ובין היתר בשאלות הבאות:

• היכן היה האדם תושב לצורכי מס בכל שנה רלוונטית
• אילו נכסים, הכנסות או עסקאות היו קיימים
• אילו שנות מס נכללות בבדיקה
• אילו דיווחים הוגשו בישראל ובגרמניה
• האם רשות או מוסד פיננסי כבר העלו שאלות
• האם קיימים ביקורת, בדיקה או הליך אכיפה

מדוע הקשר בין ישראל לגרמניה חשוב במיוחד

מערכת היחסים בין ישראל לגרמניה יוצרת מצבים שבהם אותו אדם, משפחה או עסק קשורים לשתי מערכות מס שונות. אדם יכול להתגורר בגרמניה ולהחזיק דירה בישראל, משפחה ישראלית-גרמנית יכולה לנהל חשבון השקעות בישראל, ואדם שעבר מישראל לגרמניה או מתכנן לעלות לישראל עשוי להיות מושפע מהעבר שלו בשתי המדינות ומהפעילות העתידית שלו בכל אחת מהן.

 

תושבות מס

אזרחות ישראלית או גרמנית אינה קובעת לבדה את תושבות המס. הבדיקה עשויה להתייחס למקום המגורים, התא המשפחתי, מקום העבודה, הפעילות העסקית, משך השהייה בכל מדינה ומרכז החיים בפועל בכל תקופה.

שינוי כתובת או רישום במדינה מסוימת אינם תמיד מכריעים לבדם. יש לבחון את הדין הפנימי של כל מדינה ואת הוראות אמנת המס בין ישראל לגרמניה, כאשר היא רלוונטית.

 

דיווח בישראל ובגרמניה

דיווח על נכס או הכנסה בגרמניה אינו מבטיח שכל דרישה בישראל מולאה. מנגד, דיווח בישראל אינו בהכרח פותר את החובות בגרמניה.

אותה הכנסה עשויה להידרש לדיווח במדינה אחת או בשתי המדינות, גם כאשר האמנה או מנגנון זיכוי מס זר מונעים בפועל כפל מס. חובת דיווח וחבות מס הן שאלות קשורות, אך אינן זהות.

 

אמנת המס בין המדינות

אמנת המס בין ישראל לגרמניה עשויה לסייע בחלוקת זכויות המיסוי ובהפחתת כפל מס במקרים המתאימים. עם זאת, יישום האמנה תלוי בתנאים הנוגעים לתושבות, לסוג ההכנסה, לבעלות המהותית, למסמכים ולדין הפנימי.

האמנה אינה מחליפה דוחות מס, חובות דיווח או תיעוד מתאים. היא צריכה להיות חלק מהבדיקה, ולא תחליף לה. ניתן לעיין גם במאמר הרקע של Allwira & Angel בנושא אמנת המס, אך בכל מקרה יש לבסס את הבדיקה על הנוסח העדכני של האמנה ועל הדין החל בישראל ובגרמניה.

למאמר הרקע של Allwira & Angel בנושא אמנת המס בין גרמניה לישראל.

 

מצבים שעשויים להצדיק בדיקה

בדיקה מקצועית עשויה להיות רלוונטית במיוחד במצבים כגון:

• תושב גרמניה שמחזיק דירה, חשבון בנק, תיק השקעות או מניות בחברה בישראל
• אדם שמקבל בישראל הכנסות משכירות, ריבית, דיבידנדים או רווחי הון
• אזרח ישראלי שהתגורר בגרמניה וחזר לישראל לאחר מספר שנים
• אזרח גרמני או בעל אזרחות כפולה שמתכנן מעבר לישראל
• משפחה שקיבלה נכסים בישראל או בגרמניה בירושה או במתנה
• אדם שמקור הכספים שלו לא תועד במלואו בעת פתיחת חשבון או השקעה בישראל
• בעל עסק שניהל חברה ישראלית או גרמנית מהמדינה האחרת
• אדם שהגיש דוחות במדינה אחת אך לא בדק את ההשלכות במדינה האחרת

נכס בישראל אינו מעיד כשלעצמו על עבירת מס

עצם ההחזקה בדירה, בחשבון בנק, בתיק השקעות או בנכס שהתקבל בירושה אינה מוכיחה כשלעצמה שהייתה הפרת חוק או הכנסה שלא דווחה.

יש לבחון מי היה בעל הנכס, היכן היה תושב לצורכי מס, מתי הנכס נרכש או התקבל, האם הופקה ממנו הכנסה, האם ההכנסה דווחה ומה היה מקור הכספים. רק לאחר בחינה מסודרת ניתן להעריך אם קיים פער דיווח, חבות מס או צורך בתיקון.

 

בניית תיק מסודר לפני בחירת דרך פעולה

לפני הגשת דיווח מתקן, פנייה לרשות המסים או העברת מסמכים, מומלץ לבנות תמונה מלאה ומסודרת של המצב.

ציר זמן של תושבות ומגורים – תקופות המגורים בישראל ובגרמניה, מועדי מעבר, מקום עבודה, מקום מגורי המשפחה ואירועים שהשפיעו על מרכז החיים.

מיפוי נכסים והכנסות – חשבונות בנק, תיקי השקעות, מקרקעין, מניות, שותפויות, הלוואות, שכירות, דיבידנדים, ריבית ורווחי הון.

בדיקת היסטוריית הדיווחים – דוחות מס, נספחים, אישורי תשלום, אישורי תושבות, מסמכי ניכוי במקור והתכתבויות עם רואי חשבון או רשויות.

תיעוד מקור הכספים – דפי בנק, מסמכי ירושה, הסכמי מכר, הסכמי הלוואה, מסמכי חברה ודוחות מס היסטוריים.

בדיקת המצב הנוכחי – פניות מרשות המסים, ביקורת, דרישות מידע, שאלות מבנק או הליך אחר שעשוי להשפיע על אופן הפעולה.

 

אילו אפשרויות עשויות להיות זמינות לאחר סיום הנוהל

אין מסלול חלופי אחד שמתאים לכל מקרה. בהתאם לנסיבות, ניתן לבחון בין היתר:

• הגשת דוחות מתקנים או דוחות באיחור
• תיקון דיווח על הכנסה או נכס
• דיווח על עסקאות או הכנסות שלא נכללו בדוחות קודמים
• חישוב ותשלום מס, ריבית והפרשי הצמדה, ובמקרים מסוימים גם קנסות
• הכנת פנייה מסודרת לרשות המסים בישראל
• תיאום בין הדיווחים בישראל ובגרמניה ובחינת זיכוי בגין מס ששולם במדינה האחרת
• יצירת מסגרת דיווח תקינה לשנים הבאות
• קביעה מנומקת שאין צורך בתיקון, אם הבדיקה מראה שהדיווחים היו תקינים

סיום נוהל הגילוי מרצון אינו אומר שאין אפשרות לתקן מצב קיים. הוא כן מחייב לבחון בזהירות את המסלול הזמין ולא להניח מראש תוצאה מסוימת. במקרים מורכבים, בדיקה מקצועית צריכה בדרך כלל להקדים פנייה לרשות כלשהי.

 

עלייה וחזרה לישראל ומעבר מגרמניה

מעבר מגרמניה לישראל עשוי ליצור שאלות חשובות לגבי תושבות המס, נכסים קיימים, הכנסות מחוץ לישראל והיסטוריית הדיווחים.

עולים חדשים ותושבים חוזרים עשויים, בהתאם לנסיבות האישיות ולכללים הרלוונטיים, להיות זכאים להקלות מס מסוימות. הזכאות עשויה להיות מושפעת מתקופת השהייה מחוץ לישראל, ממועד העלייה או החזרה, מתושבות המס וממקור ההכנסות והנכסים.

הטבות אפשריות ביחס לעתיד אינן יוצרות בהכרח פטור אוטומטי ביחס לשנים קודמות. מי שמתכנן לעבור לישראל צריך לבחון בנפרד את היסטוריית הדיווחים ואת האופן שבו ינוהלו התושבות, ההכנסות וההשקעות בעתיד.

 

ירושות מתנות ונכסים משפחתיים

ירושה שהתקבלה בישראל אינה הופכת באופן אוטומטי להכנסה חייבת במס, אך היא עשויה לעורר שאלות לגבי מקור הנכס, מועד קבלתו, הבעלות עליו וההכנסות שהופקו ממנו לאחר מכן.

יש לבחון מי היה המוריש ותושב איזו מדינה, מתי התקבלה הירושה, איזה נכס התקבל, האם הופקו ממנו הכנסות, האם הנכס נמכר או הועבר והאם נדרשו דיווחים בישראל או בגרמניה.

הטיפול בנכסי ירושה עשוי להיות מורכב במיוחד כאשר המוריש, היורש והנכס נמצאים במדינות שונות. מומלץ לבצע את הבדיקה לפני מכירת הנכס, העברת הכספים או שינוי מבנה הבעלות.

 

חברות ובעלי עסקים הפועלים בין המדינות

גם חברות ובעלי עסקים עשויים להידרש לבחון את פעילותם כאשר חברה גרמנית פועלת בישראל, חברה ישראלית מנוהלת מגרמניה או כאשר בעלים ומנהלים פועלים בשתי המדינות.

במקרים כאלה עשויות להתעורר שאלות לגבי מוסד קבע, מקום הניהול והשליטה, תושבות החברה, מחירי העברה, הלוואות בעלים, דיבידנדים, שכר, הנהלת חשבונות ודיווחים מקומיים.

פערים שלא נבדקו עלולים להשפיע גם על בנקים, משקיעים, בדיקות נאותות, מכירת חברה והעברת הון בין המדינות.

שאלות נפוצות

האם ניתן להסדיר הכנסות או נכסים ללא נוהל גילוי מרצון

ייתכן. בהתאם לנסיבות, ניתן לבחון דוחות מתקנים, דיווחים מאוחרים, תשלום מסים, תיקון דיווחים או פנייה מסודרת לרשות המסים. אין מסלול אחיד ואין חסינות אוטומטית.

האם כדאי לפנות לבד לרשות המסים

במקרה פשוט וברור ייתכן שניתן לבצע פעולות מסוימות באופן עצמאי. כאשר מדובר בנכסים בחו"ל, במספר שנות מס, בסכומים משמעותיים, בשאלות תושבות או בחשיפה אפשרית להליכי אכיפה, מומלץ לבצע בדיקה מקצועית לפני מסירת מידע.

האם מעבר לישראל פותר בעיות דיווח מהעבר

לא. עלייה או חזרה לישראל עשויות להשפיע על המיסוי העתידי, אך אינן מוחקות באופן אוטומטי חובות דיווח או אירועי מס משנים קודמות.

האם אמנת המס בין ישראל לגרמניה מבטלת את חובת הדיווח

לא בהכרח. האמנה עשויה להסדיר את חלוקת זכויות המיסוי ולמנוע כפל מס, אך יש לבחון בנפרד את חובות הדיווח ואת הדרישות של כל מדינה.

האם החזקת חשבון בנק בישראל פירושה שהייתה הפרה של חוקי המס

לא. עצם קיום החשבון אינו מספיק כדי לקבוע שהייתה הפרה. יש לבחון את תושבות בעל החשבון, את מקור הכספים, את ההכנסות ואת הדיווחים שבוצעו.

האם נכס שהתקבל בירושה נחשב להכנסה שלא דווחה

לא באופן אוטומטי. יש לבחון את מקור הנכס, את מועד קבלתו, את ההכנסות שנוצרו ממנו ואת הדיווחים שנדרשו לאחר קבלת הירושה.

 

כיצד Allwira & Angel מסייעת

Allwira & Angel פועלת בנקודת המפגש שבין ישראל לגרמניה ומסייעת ליחידים, למשפחות ולעסקים המתנהלים בין שתי המדינות.

בהתאם לנסיבות, הסיוע עשוי לכלול:

• מיפוי תושבות המס והפעילות בישראל ובגרמניה
• סקירת נכסים, הכנסות והעברות כספים
• בדיקת היסטוריית דיווחים ומסמכים
• בחינת שאלות הנוגעות לרילוקיישן, לעלייה ולחזרה לישראל
• בחינת נכסי ירושה ונכסים חוצי-גבולות
• תיאום בין אנשי המקצוע הרלוונטיים בישראל ובגרמניה
• בניית תוכנית מעשית לתיקון, להסדרה ולדיווח נכון בעתיד

המטרה היא ליצור תמונה מתועדת של העובדות, לזהות את האפשרויות ולבנות רצף ברור של צעדים מעשיים.

אם אתם מתגוררים בגרמניה או במדינה אחרת דוברת גרמנית ויש לכם נכסים, הכנסות, ירושה או תוכניות מעבר הקשורות לישראל, ניתן לפנות ל-Allwira & Angel לבחינה מסודרת של המצב.

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי, ייעוץ חשבונאי או ייעוץ פיננסי. הוא אינו יוצר יחסי יועץ-לקוח ואינו מחליף בדיקה מקצועית של נסיבות אישיות או עסקיות. דיני המס, הנהלים והפרקטיקה המנהלית עשויים להשתנות. כל מקרה צריך להיבחן בהתאם לעובדות, לדין העדכני בישראל ובגרמניה ולהוראות האמנה הרלוונטיות.

 

 

בברכה,
אופיר אנג'ל

שותף מנהל | מיסוי בין-לאומי ועסקים חוצי-גבולות