פעילות בינלאומית

פוטנציאל דו-כיווני: ישראל נתפסת כיעד אסטרטגי עבור חברות גרמניות (במיוחד חברות בגודל בינוני – Mittelstand) בתחומי הטכנולוגיה, התשתיות, האנרגיה הירוקה והסייבר. מנגד, גרמניה מהווה שער כניסה מרכזי עבור טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לאירופה.
מודלים לשיתופי פעולה: הפעילות נעה בין יבוא חדשנות, השקעות הזנק (Startups), ועד להשתתפות של חברות זרות במכרזי תשתיות לאומיים בישראל (כגון מודל PPP).

אמנת מס כפול (ישראל–גרמניה): ניצול נכון של אמנת המס מאפשר לחברות למנוע כפל מס. לייעל תזרימי מזומנים ולתכנן ניכוי במקור באופן שמשפר את הרווחיות.
בחירת מבנה הפעילות: חברות בינלאומיות הנכנסות לשוק חדש נדרשות לבחור את המבנה המשפטי והפיסקלי המתאים – הקמת סניף מקומי (Branch) מול חברה בת (Subsidiary), או שימוש בייצוג מע"מ פיסקלי (VAT Fiscal Representation).
מכלול סיכוני "מוסד קבע" (Permanent Establishment): הוצאת חשבונית ממדינה אחת ללקוחות במדינה אחרת, עשויה להקים חוויית מס מקומית. חובות מע"מ ודיווחים לרשויות המס המקומיות, ולכן מחייבת תכנון מס מוקדם.

מס מינימום גלובלי (Pillar 2): החלת רגולציית המס הגלובלית דורשת מקבוצות מולטי-לאומיות, לעמוד בתקני דיווח אחידים (QDMTT). ולהיערך מבחינת ניהול הנתונים והציות הפיננסי.
מסחור קניין רוחני (IP) ונכסים בלתי-מוחשים: הגדרת מקור הרווחים מול נכסי שיווק ופיתוח R&D, מקבלת דגש רגולטורי נרחב, בכל הקשור להטבות מס של חברות טכנולוגיה בינלאומיות.
התמודדות עם שינויים גיאופוליטיים: אירועים גלובליים (כגון שיבושים בשרשראות אספקה, אי-יציבות באזורי סחר ושינויי מאקרו-כלכלה) מחייבים חברות בינלאומיות לבחון מחדש את ניהול הסיכונים, הקצאת ההון ומבנה הפעילות הבינלאומי שלהן.

היתרי עבודה ודיני עבודה: מעבר של מומחים זרים דורש הסדרה מוקדמת של היתרי עבודה. עמידה בדרישות הביטוח הלאומי ודיני העבודה המקומיים.
גילוי מרצון ותכנון נכסים: ליווי יחידים וחברות המחזיקים בנכסים ובחשבונות בנק במדינות שונות, תוך הסדרת הדיווחים הנדרשים מול רשויות המס.