כנס יצוא מוצלח לגרמניה מר טורטל

מר טורטל פתח בהסבר על מצב הכלכלי בגרמניה. לדעתו של מר טורטל, אין רגע מתאים יותר להשקעה בגרמניה מאשר בימים אלו וזאת כי בשנים האחרונות גרמניה משגשגת מבחינה כלכלית. יתרה מזו בשנה שעברה דיווחה המדינה על אחוזי האבטלה מהנמוכים באירופה ועומדים על פחות מ-5% כאשר כוח העבודה מונה כיום כ-42 מיליון ומהווה שיא חדש בהיסטוריה של המדינה. ממשלת גרמניה נהנית מתשלומי המיסים מהגבוהים בעולם ובזאת מאפשרת לרשויות להשקיע משאבים בחקיקת הגנת הצרכן. חשוב לציין כי גרמניה מיישמת את כל ההוראות של האיחוד האירופי מבחינת הגנת הצרכן וכללי האחראיות מחד ושופעת בצרכנים בעלי יכולות גבוהות לבזבז על מוצרים מעניינים, בין היתר מוצרים ישראלים, מאידך.

מר טורטל המשיך בהגדרת כללי האחראיות בהתאם לסעיף 433 (BGB) של הקודקס האזרחי הגרמני בו נאמר שעל פי הסכם רכישה בין מוכר לקונה, המוכר מחויב למסור את הסחורה לקונה ולהשיג בעלות על הרכוש לקונה וזאת ללא פגמים במוצר.  (לציין, כי קודקס האזרחי הגרמני מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה, לפיו חוזים על העברת קניין וההעברה של הקניין בפועל חייבים להיות מטופלים באופן נפרד. כך למשל, חוזה מכירה לבדו לא יוביל לבעלות על הקניין מצידו של הקונה, אלא רק יצור התחייבות מצידו של המוכר להעביר את הבעלות בקניין נשוא החוזה. המוכר, בהתאם לחוזה ההתחייבות, מחויב לכרות חוזה נוסף ונפרד העוסק בהעברת הבעלות. רק לאחר שחוזה זה נכרת, הקונה הופך לבעליו של הקניין שרכש. (ויקיפדיה)) במידה והמוכר לא עומד במחויבות, PURCHASE LIALIBILITY  זכויות נכנסות לפועל.  זכויות אלו כוללות הגנה בפני פגיעה אישית ופגיעה ברכוש כתוצאה משימוש במוצר. האחראיות על פגיעה חלה על היצרן והמפיץ כאחד.

בחלק הבא של ההרצאה מר טורטל עשה הפרדה בין מחויבות חוזית ומחויבות סטטוטורית בהתאם למשפט אזרחי של גרמניה לאחראיות פלילית.

אחראיות פלילית חלה כאשר גופו, בריאותו או חייו של האדם נפגעו כתוצאה משימוש במוצר פגום. יתרה מזו, במידה והיצרן או המפיץ יודעים על ליקויים במוצר ולא יוזמים את החזרת המוצרים הפגועים חלה עליהם אחראיות פלילית. על פי חוק בטיחות מוצרי הצריכה, סעיף 39, כל הגורמים כולל, היצרן, המפיץ או הסוכן מחויבים לדווח לרשויות אודות הפגם המצוי, אחרת הם מוגדרים כעוברים על החוק והעונש במקרה כזה הינו קנס. אם היצרן או המפיץ ממשיכים להפיץ את המוצר שאינו עומד בסטנדרטים של הבטיחות, הם מוגדרים כמבצעי פשע בהתאם לסעיף 40 של חוק בטיחות מוצרי הצריכה. חשוב לציין כי חוק בטיחות מוצרי צריכה קובע כי אם אחד הגורמים ממשיך להפיץ, לא לדווח לרשויות או למכור את המוצר הפגום במשך שנה, עונש במקרה זה אף חמור יותר ועלול להביא למאסר בפועל.

אחראיות חוזית כוללת התייחסות לתעודת אחראיות של המוצר. קיימות כמה דרכים לוידוא של התקינות של המוצר:

אחראיות מפורשת – כאשר המוכר והקונה מגדירים בהסכם את מאפיינים והאיכויות של המוצר, כל סטייה מההסכם הינו נזק סובייקטיבי. כך, למשל, אם המוכר מכר רכב בצבע כחול אך סיפק רכב בצבע שחור חלה הפרה של החוזה ונגרם נזק סובייקטיבי.

אחראיות משתמעת מופרת כאשר מוצר לא עונה על הסטנדרט של השימוש שאליו הוא מיועד.

אחראיות נובעת מפרסום – כאשר יצרן ישראלי פונה למשרדי פרסום בקשר לפרסום או מיתוג המוצר שמיועד להימכר בגרמניה, חלה עליו חבות האחראיות. כלומר, אם הוא הכריז שהמוצר בלתי שביר, המוצר חייב להיות בלתי שביר ב-100%.

קיימים מקרים בהם האחראיות על המוצר לא חייבת להינתן ע”י המוכר. כך, למשל, אם היצרן לא היה תחת דרישות לאחראיות או לא היה חייב לדעת עליהם; אם הדרישות בוטלו או תוקנו ואם למוכר אין שום דרך להשפיע על החלטת הצרכן לרכוש את המוצר.

במידה ותנאי האחראיות הופרו לקונה יש כמה אפשרויות פעולה: להחליף מוצר במוצר תקין, תיקון המוצר, הורדת מחיר המוצר, ביטול העסקה, תביעת נזקים מהמוכר.

חובת הוכחת המוצר הפגום או הנזק שנגרם מהמוצר הפגום חלה על התובע. חשוב לציין כי כללי האחראיות של המוצר חלות על המור במשך שנתיים מיום מסירתו של המוצר לקונה.

מחויבות סטטוטורית קובעת כי ללא קשר למחויבות חוזית בין הצדדים ניתן לתבוע נזיקין וזאת בהתאם לסעיף 823 של הקודקס האזרחי של גרמניה המאפשר לקונה, בין היתר, לבחור בתביעה חוזית או תביעה סטטוטורית.

ולסיכום, מר טורטל מסכם בעצות מעשיות בנושא עריכת חוזה בין מוכר לקונה.

קישור וידאו:

https://www.youtube.com/watch?v=ffNP7XsyCwo